• אריה אלדד: מה נלין על אונסק"ו, אם קצין במשטרת ישראל לא מכיר בקדושת הר הבית

    {{report.count}}  {{report.countcommenttotal}} 
  • כתב - פורום    
  • - תגיות:
  • תום ניסני הוא יו"ר תנועת "סטודנטים למען הר הבית" ופעיל בתנועת "אם תרצו". שמו עלה לכותרות ביוני 2017, כאשר ערך בהר הבית טקס שבו נישא, כדת משה וישראל, לשרה לוקרט. השבוע שמענו כי בבית המשפט בירושלים מתנהל משפט פלילי נגד ניסני. כבר ב־2014 הוא נעצר על ההר בידי שוטרי משטרת ישראל כי... התיישב על הארץ. עשרות ערבים, מונהגים בידי שומרי הוואקף המוסלמי, הסתערו לעברו בקריאות "אללה אכבר". אך המשטרה, במקום לגרש את הפורעים הערבים - עצרה את ניסני. כתב אישום הוגש נגדו והאשמה: "הפרעה לשוטר במילוי תפקידו".

    מילא ראוף עליאן. שמו עשוי ללמד אותנו כי אינו יהודי ולכן אולי לא למד על קדושת ההר ליהודים. אבל מפקדו, פקד עידן בן נון, מפקד המשמרת בהר הבית, אשר לפחות על פי שמו הוא מבני ישראל, אמור היה לדעת. "למי המקום קדוש?", שאל אותו עו"ד בם. "למוסלמים" השיב בן נון, הנושא, בגאווה אני מקווה, את שמו של יהושע כובש כנען, אלפיים שנה לפני שהגיע הנה המוסלמי הראשון. "וליהודים הוא לא קדוש?", הקשה בם. "מסגד אל־אקצא הוא לא מקום קדוש ליהודים".

    אז למה נתגולל על אונסק"ו ועל מועצת זכויות האדם של האו"ם, שקבעו כי ירושלים והר הבית אינם קדושים ליהודים, אם קצין במשטרת ישראל אינו מכיר בכך? ואיך בור או רשע כזה מאמץ בכל לב את הנוסחה הלאומנית של הערבים בעשורים האחרונים כי כל שטח הר הבית הוא "אל־אקצא". חידוש שבא לעולם כדי לטעון שהיהודים מנסים "להשתלט על המסגד". והרי אפילו במפות ובגלויות לתיירים שהפיץ המופתי אמין אל־חוסייני מצוין שטח ההר כ"חראם א־שריף", ורק מבנה המסגד שבדרום ההר נקרא "אל־אקצא".

    השבוע גם התבשרנו כי נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות הנחתה כי שופטים המחליטים לדחות עתירה על הסף לא יוכלו לבחור את השופטים שיישבו עמם בדין כדי לפסוק כך. אולי התיקון הזה ימנע בעתיד את המצב המעוות שבו פסק הדין נקבע עוד לפני המשפט באמצעות הרכב מוטה מראש. אז אולי יצליח בג"ץ ליישב את הסתירה בין שתי פסיקות מובהקות שלו. האחת, ביחס להר הבית, שבו פסק שוב ושוב ברוח החוק הבריטי המנדטורי - כי בית המשפט אינו מתערב בענייני המקומות הקדושים, ועניינים אלו מסורים בידי הממשלה. והשנייה, ביחס לעתירת "נשות הכותל" לזכות תפילה רפורמית ברחבת הכותל - שבה החליט בג"ץ כי דווקא מותר לו להתערב בעניין המקומות הקדושים והוא חייב את הממשלה לאפשר תפילה.

    https://www.maariv.co.il/journalists/journalists/Article-673372

  • תגובות 

חזרה לראש הדף