• סגולה לתענית אסתר: מזמור כ”ב בתהילים

  • כתב - ISRAELY    
  • - לכתבות נוספות אצלנו על:
  • שתף
  • סגולה לתענית אסתר: מזמור כ”ב בתהילים

    “ביום תענית אסתר יאמר פרק כ”ב בתהילים, ישפוך שיחו לפני השם ויבקש בקשתו, ויזכיר את מרדכי ואסתר אשר בזכותם נעתר הקדוש ברוך הוא, ויפתח לו שערי רחמים ויתקבל תפילתו”

    מובא בספר “קב הישר”: “ביום תענית אסתר יאמר פרק כ”ב בתהילים, ישפוך שיחו לפני השם ויבקש בקשתו, ויזכיר את מרדכי ואסתר אשר בזכותם נעתר הקדוש ברוך הוא, ויפתח לו שערי רחמים ויתקבל תפילתו”.

    תהלים פרק כב

    (א) לַמְנַצֵּחַ עַל אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר מִזְמוֹר לְדָוִד:

    (ב) אֵלִי אֵלִי לָמָה עֲזַבְתָּנִי רָחוֹק מִישׁוּעָתִי דִּבְרֵי שַׁאֲגָתִי:

    (ג) אֱלֹהַי אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דוּמִיָּה לִי:

    (ד) וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל:

    (ה) בְּךָ בָּטְחוּ אֲבֹתֵינוּ בָּטְחוּ וַתְּפַלְּטֵמוֹ:

    (ו) אֵלֶיךָ זָעֲקוּ וְנִמְלָטוּ בְּךָ בָטְחוּ וְלֹא בוֹשׁוּ:

    (ז) וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ חֶרְפַּת אָדָם וּבְזוּי עָם:

    (ח) כָּל רֹאַי יַלְעִגוּ לִי יַפְטִירוּ בְשָׂפָה יָנִיעוּ רֹאשׁ:

    (ט) גֹּל אֶל ה’ יְפַלְּטֵהוּ יַצִּילֵהוּ כִּי חָפֵץ בּוֹ:

    (י) כִּי אַתָּה גֹחִי מִבָּטֶן מַבְטִיחִי עַל שְׁדֵי אִמִּי:

    (יא) עָלֶיךָ הָשְׁלַכְתִּי מֵרָחֶם מִבֶּטֶן אִמִּי אֵלִי אָתָּה:

    (יב) אַל תִּרְחַק מִמֶּנִּי כִּי צָרָה קְרוֹבָה כִּי אֵין עוֹזֵר:

    (יג) סְבָבוּנִי פָּרִים רַבִּים אַבִּירֵי בָשָׁן כִּתְּרוּנִי:

    (יד) פָּצוּ עָלַי פִּיהֶם אַרְיֵה טֹרֵף וְשֹׁאֵג:

    (טו) כַּמַּיִם נִשְׁפַּכְתִּי וְהִתְפָּרְדוּ כָּל עַצְמוֹתָי הָיָה לִבִּי כַּדּוֹנָג נָמֵס בְּתוֹךְ מֵעָי:

    (טז) יָבֵשׁ כַּחֶרֶשׂ כֹּחִי וּלְשׁוֹנִי מֻדְבָּק מַלְקוֹחָי וְלַעֲפַר מָוֶת תִּשְׁפְּתֵנִי:

    (יז) כִּי סְבָבוּנִי כְּלָבִים עֲדַת מְרֵעִים הִקִּיפוּנִי כָּאֲרִי יָדַי וְרַגְלָי:

    (יח) אֲסַפֵּר כָּל עַצְמוֹתָי הֵמָּה יַבִּיטוּ יִרְאוּ בִי:

    (יט) יְחַלְּקוּ בְגָדַי לָהֶם וְעַל לְבוּשִׁי יַפִּילוּ גוֹרָל:

    (כ) וְאַתָּה יְקֹוָק אַל תִּרְחָק אֱיָלוּתִי לְעֶזְרָתִי חוּשָׁה:

    (כא) הַצִּילָה מֵחֶרֶב נַפְשִׁי מִיַּד כֶּלֶב יְחִידָתִי:

    (כב) הוֹשִׁיעֵנִי מִפִּי אַרְיֵה וּמִקַּרְנֵי רֵמִים עֲנִיתָנִי:

    (כג) אֲסַפְּרָה שִׁמְךָ לְאֶחָי בְּתוֹךְ קָהָל אֲהַלְלֶךָּ:

    (כד) יִרְאֵי ה’ הַלְלוּהוּ כָּל זֶרַע יַעֲקֹב כַּבְּדוּהוּ וְגוּרוּ מִמֶּנּוּ כָּל זֶרַע יִשְׂרָאֵל:

    (כה) כִּי לֹא בָזָה וְלֹא שִׁקַּץ עֱנוּת עָנִי וְלֹא הִסְתִּיר פָּנָיו מִמֶּנּוּ וּבְשַׁוְּעוֹ אֵלָיו שָׁמֵעַ:

    (כו) מֵאִתְּךָ תְהִלָּתִי בְּקָהָל רָב נְדָרַי אֲשַׁלֵּם נֶגֶד יְרֵאָיו:

    (כז) יֹאכְלוּ עֲנָוִים וְיִשְׂבָּעוּ יְהַלְלוּ יְקֹוָק דֹּרְשָׁיו יְחִי לְבַבְכֶם לָעַד:

    (כח) יִזְכְּרוּ וְיָשֻׁבוּ אֶל יְקֹוָק כָּל אַפְסֵי אָרֶץ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ כָּל מִשְׁפְּחוֹת גּוֹיִם:

    (כט) כִּי לַה’ הַמְּלוּכָה וּמֹשֵׁל בַּגּוֹיִם:

    (ל) אָכְלוּ וַיִּשְׁתַּחֲווּ כָּל דִּשְׁנֵי אֶרֶץ לְפָנָיו יִכְרְעוּ כָּל יוֹרְדֵי עָפָר וְנַפְשׁוֹ לֹא חִיָּה:

    (לא) זֶרַע יַעַבְדֶנּוּ יְסֻפַּר לַאדֹנָי לַדּוֹר:

    (לב) יָבֹאוּ וְיַגִּידוּ צִדְקָתוֹ לְעַם נוֹלָד כִּי עָשָׂה:

    https://hm-news.co.il/256323/


    המעוניינים לקום לאכול קודם עלות השחר, צריכים לעשות תנאי אור ליום רביעי, לפני הליכתם לישון – “איני מקבל עלי התענית עד עלות השחר”.

    לעניין שתיה: בני אשכנז – אם רגיל לשתות אין צריך להתנות (משנ”ב); בני ספרד, מלשון השו”ע משמע שצריכים להתנות. מותר להתחיל באכילת פת עד חצי שעה לפני עלות השחר, ותוך החצי שעה אין לסעוד יותר מ’כביצה’ פת (56 גרם). לבנות ונשים אין איסור לאכול בחצי שעה שלפני עלות השחר – דעת מרן הגרש”ז אויערבך זצ”ל לעניין כל השנה – בספר משנת אברהם.

    בתענית אסתר מותר לשמוע מוזיקה, ומותר להתרחץ כרגיל, שאין זה צום על החורבן, אלא זכר לכך שנקהלו עם ישראל לעמוד על נפשם ולבקש רחמים ותחנונים בצום ובזעקה מבעל הרחמים שיצילם מאויביהם [כמשה רבנו בזמן מלחמת עמלק שכבדו ידיו, כי היה יושב בתענית] – כדי לזכור שהשי”ת רואה ושומע לכל אחד בעת צרתו כשמתענה, ושב אל ה’ בכל לבבו. על כן, 

    כתב בספר קב הישר סי’ צ”ז: “כל מי שצריך רחמים על איזה דבר וצריך להתפלל עליו, ייקח פנאי לעצמו ביום תענית אסתר ויאמר מזמור כ”ב בספר תהילים: ‘למנצח על אילת השחר’ – היא אסתר, ואח”כ ישפוך שיחו לפני ה’, ויזכיר זכות מרדכי ואסתר, ובזכותם ייעתר לו הקב”ה ויפתח לו שערי רחמים ותתקבל תפילתו ברצון”.

    מנהג לתת צדקה במנחה של תענית “דאגרא [שכר] דתעניתא צדקתא”. ויש נוהגים לשער כמה היה אוכל ביום זה ונותנים השווי לעניים (משנ”ב תקס”ו, י”ב), כנרמז במילה תענית – תת עני.

    https://hm-news.co.il/256321/

  • {{report.countcommenttotal}}  {{report.count}} 
  • תגובות 

חזרה לראש הדף