• אריה אלדד: העיקר שהחלטנו לפנות: נתניהו משחק עם הזמן וממזמז את פינוי חאן אל אחמר

    {{report.count}}  {{report.countcommenttotal}} 
  • כתב - פורום    
  • - תגיות:
  • עשר שנים נמשכת הסאגה המשפטית בעניין ההשתלטות של פורעי החוק הבדואים על אדמות המדינה במישור אדומים. לפני כחצי שנה כבר דחה בג"ץ את עתירת הבדואים ועוזריהם מבני ישראל נגד החלטת המדינה לקיים את צווי ההריסה. אך עמותות השמאל דחקו בבדואים לשוב ולעתור. אין להבין מדוע לא התייחס בג"ץ לקביעתו הקודמת כאל פסק דין חלוט ומוגמר, אך הוא שב ודן בבקשה, וב־5 בספטמבר 2018 דחה בג"ץ סופית את הבקשה וקבע שהמדינה רשאית להרוס.
    “אבירי שלטון החוק” מהשמאל הישראלי התגייסו מיד להצלת פורעי החוק, כי הם מקדשים את פסקי הדין של בית המשפט העליון רק כשאלה פוסקים נגד יהודים. הם גייסו את האיחוד האירופי, את הקנצלרית של גרמניה בביקורה בארץ ואת בית הדין בהאג, וזירזו גם את הרשות הפלשתינאית לפעול בכל כוחה. זו הניפה את דגליה בכפר.


    אבל משסלל בג”ץ את הדרך להריסה - נותרו נתניהו וחבורת אומרי האמן אחריו בלא התירוץ הקבוע. את מי יאשימו עכשיו בחוסר המעש שלהם? אי אפשר כבר לסמוך אפילו על בג”ץ שיוציא עבורם את הערמונים מהאש. ולפיכך נקט נתניהו בשיטה החביבה עליו מכל - סחבת.

    ובסודי־סודות לחשו שמסתמנת פשרה, שעל פיה לא יפנו את הפולשים, אלא “יעתיקו” אותם 500 מטרים צפונה. חלופה זו גרועה כמובן מהשארת פורעי החוק במקומם. הרי כבר למדנו את השיעור הזה מהבדואים של הנגב: מעתיקים את מי ששודד אדמות מדינה (למשל בבסיס נבטים) למקום יישוב מוסדר ומוכר, מעניקים לו גם פיצויים, ובתוך חודשים אחדים חוזרים חלק מהפולשים למקומם הקודם, או בונים בסערה עד שהבתים הקיצוניים מגיעים אל הנקודה הקודמת. “העתקה” כזאת, ומתן אישור חוקי ליישוב בדואי חדש, עלולים לגרום להקמת עיר ערבית על כביש מספר 1.

    https://www.maariv.co.il/journalists/Article-667024


  • תגובות 

חזרה לראש הדף