• שגריר (בדימוס) יורם אטינגר: טענת השורשיות הפלסטינית

  • כתב - יורם אטינגר    
  • - לכתבות נוספות אצלנו על:
  • שתף
  • האם ערביי יו"ש ו"הקו הירוק" נמצאים כאן מאז ומקדם?

    ב-1881 דיוווח הקארטוגרף הבריטי ארתור פנרין סטנלי: "אין זה מוגזם לומר שאין סימן לאוכלוסייה בשטחים רבים בארץ יהודה"  (Sinai and Palestine in Connection with Their History,1895, עמ' 184-186).

    הגירה מצרית

    לפי אריה אבנרי, חוקר פורץ-דרך של תולדות הישוב ב"יד טבנקין" (ההתיישבות היהודית וטענת הנישול: 1948-1878, 1980): "[בתקופת הכיבוש המצרי 1840-1831] היה זרם של אלפי מהגרים מצרים שהובאו על ידי השליט המצרי איברהים פאשה כדי ליישב את השטחים הריקים בפלסטינה. מוקדם יותר, מספר רב של מצרים נמלטו [לפלסטינה] כדי להתחמק משירות צבאי.... הם ביקשו מקלט ממושל עכו שנענה לבקשתם...."

    החוקר הצרפתי-מצרי מוחמד סאברי [The Egyptian Empire under Mohammed Ali and the question of the Orient, 1930] אישר ש"מושל עכו עודד הגירת פלחים ממצרים והעניק להם מחסה.... ב-1831 הגיעו למעלה מ-6,000 פלחים.... אחרי כיבוש פלסטינה, נמנע השליט המצרי מוחמד עלי מהחזרתם למצרים, ואף הרחיב את ההגירה המצרית כדי לחזק את השליטה בפלסטינה.... השלטון המצרי גם הביא להגירת בדווים במעמד של עבדים...."    

    אריה אבנרי מציג בסיפרו רשימה ארוכה של מסמכי "הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל" שהוקמה ב-1865. לדוגמא:

    "רוב שטחה של יפו איכלס שכונות מהגרים מצרים.... [האנתרופולוג] פיליפ באלדנספרגר דיווח שב-1893 תושבים רבים בכפרים בדרום [בין עזה לטולכרם] היו ממוצא מצרי.... חלק מתושבי הדרם היגרו מלוב.... מאות משפחות ממוצא מצרי היגרו יחד עם כוחות הצבא המצרי [הפולש] של איברהים פאשה.... מאות משפחות ביהודה ושומרון נושאות את השם אל-מסרי [המצרי].... לפני מלחמת העולם הראשונה השתלבו מהגרי-עבודה מצרים בייבוש ביצות.... מהגרים מצרים גם הועסקו בהנחת מסילת הרכבת מירושלים ליפו ונשארו בפלסטינה....
    "לפי באלדנספרגר, אוכלוסיית יפו כללה 25 לאומים שונים [מצרים במיוחד, סוריה, תימן, איראן, אפגניסטן, הודו, בלוצ'יסטן, ועוד]...."


    הגירה ערבית/מוסלמית נוספת

    אריה אבנרי מוסיף (שם): "ב-1856, התירה צרפת [לאחר שכבשה את אלג'יריה] לעבד אל-קאדר אל-חוסייני [מנהיג המרד באלג'יריה] להגר עם נאמניו, חלקם לסוריה ואחרים לפלסטינה.... מהגרים אלו נקראו מוגרבים [על שם אזור מוצאם – המגרב בצפון אפריקה]. הם הקימו כפרים בגליל התחתון.... מוגרבים רבים התיישבו בצפת ואולי אף בטבריה....

    "ב-1914 תיאר האנתרופולוג וההיסטוריון ארנסט מאסטרמן ["הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל"] את המיגוון של תושבי צפת. שכונה אחת הייתה ממוצא כורדי.... מחצית האוכלוסייה הייתה מוגרבית.... אחרים היו סורים ובדווים שהגיעו מבקעת הירדן.... ב-1893 דיווח באלדנספרגר [ברבעון הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל] על המוגרבים של יפו.... הפרסים, אפגנים, הודים ובלוצ'ים עסקו במסחר....

    "ב-1878 נטל הסולטן התורכי, עבד אל-חמיד, תחת חסותו פליטים צ'רקסים שברחו מקווקז. רבים התיישבו בירדן, ואחרים מערבית לנהר הירדן בכפר כמא ורייחניה. פליטים מוסלמים מבוסניה התיישבו ליד קיסריה.... לורנס אוליפנט [דיפלומט וסופר בריטי, חוקר ארץ ישראל] כתב על שבט תורכמני שהיגר מעיראק והתיישב ליד כפר צ'רקסי.... ב-1908 התיישבו ביפו מהגרים מתימן....

    "ב-1878 דיווח קלוד רנייר קונדר ["הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל"] שעמק יזרעאל הפך מקום מקלט לבדווים שהיגרו מירדן עקב מלחמות ו/או בצורת.... ב-1870 הייתה רק שישית מאדמת העמק מעובדת עקב ההשתלטות הבדווית.... תופעה דומה אפיינה גם חלקים בדרום פלסטינה [מחברון דרומה]...."

    הגירה ערבית מונחית-תשתיות

    אבנרי מוסיף (שם): "הנחת מסילת הרכבת ירושלים-יפו [הושלמה ב-1892] העסיקה הרבה עובדים מקומיים וזרים. החברה הבלגית שהקימה את המסילה יבאה פועלים ממצרים, ורבים מהם השתקעו בפלסטינה. בפתח המאה ה-20 התחילה הנחת המסילה מחיפה לדרעא [בדרום מערב סוריה]. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה התחילה העבודה על מסילת הרכבת מחיפה לשכם.... הרבה פועלים יובאו ממדינות שכנות....

    "ב-1880 היו בחיפה 6,000 תושבים. ב-1910 זינק המספר ל-18,000, כולל 15,000 מוסלמים וערבים-נוצרים, רבים מהם מהגרים מלבנון וסוריה.... יפו התפתחה כעיר נמל... שער למהגרים רבים....  אוכלוסיית יפו הוכפלה בתקופה 1910-1890 ומנתה 43,000 – כ-30,000 מוסלמים וערבים-נוצרים. מהגרים רבים הגיעו מצפון אפריקה והתיישבו בירושלים, שם התגוררו מהגרים מצפון אפריקה שהגיעו בשנים קודמות....

    "הגידול המהיר של אוכלוסיות יפו וחיפה (בעקבות הניצחון הבריטי במלחמת העולם ה-2) היה, במידה רבה, עקב הגירת פועלים, שוטרים, קבלנים, פקחי עבודה ןאנשי עסקים ממצרים.... הקמת מסילת הרכבת מקנטארה [תעלת סואץ] לאל-עריש ורפיח [הקלה על
    ההגירה המצרית לפלסטינה] העסיקה אלפי עובדים, רבים מהם התיישבו בחיפה....

    "המנדט הבריטי העדיף ליבא עובדים זרים ממצרים, סוריה ומדינות ערביות נוספות [כגון סודן] כדי להקים בסיסים צבאיים, להפעיל מכרות, לסלול כבישים ולבנות את נמל חיפה.... בשנים 1922-1919 גדלה האוכלוסייה הערבית/מוסלמית בפלסטינה מ-515,000 ל590,000, בעיקר עקב הגירה....

    "השנים 1936-1932 אופיינו על ידי צמיחה כלכלית חסרת-תקדים... וגל הגירה משמעותי....

    "המהומות שפרצו מעת לעת בשנים 1938-1936 [בין הערבים ונגד יהודים] גררו אלפי שכירי-חרב ערביים... רבים מהם התיישבו בפלסטינה....

    "ב-1942, בזמן מלחמת העולם ה-2, היה מחסור משווע בכח עבודה.... שלטונות המנדט הבריטי הנפיקו אישורי הגירה לעובדים ממדינות ערב [בזמן שהיקשו על עליית יהודים]...."

    מסקנה

    ההיסטוריון פרופסור אפריים קארש מאוניברסיטת בר-אילן וקינגס קולג' בלונדון מציג בסיפרו  Palestine Betrayed (2010) דו"ח של וועדת פיל הבריטית: "בתקופה 1931-1922 גדלו אוכלוסיות חיפה, יפו וירושלים ב-86%, 62% ו-37%".

    ב-1947-1880 גדלו אוכלוסיות יפו, חיפה ורמלה פי 17, 12 ו-5 כתוצאה מגלי ההגירה הערבית והמוסלמית.

    בניגוד לטענת הרשות הפלסטינית, רוב ערביי "הקו הירוק" ויו"ש הם יוצאי חלציהם של מהגרים ערבים שהגיעו במאות ה-19 וה-20 ולא של הכנענים.

    בניגוד לטענת הרשות הפלסטינית, פלסטינה לא הייתה ערבית מאז ומקדם.

    מאז שלטון האימפריה היוונית, המאה ה-5 לפני הספירה, המונח פלסטינה  (Palaistine) התייחס לארץ ישראל בהקשר של עם ישראל.

  • {{report.countcommenttotal}}  {{report.count}} 
  • תגובות 

חזרה לראש הדף