• עשרים שנה לאינתיפאדה השנייה

  • כתב - MotiL    
  • - לכתבות נוספות אצלנו על:
  • שתף
  • בימים אלה חל מועד ה – 20 שנה לאינתיפאדה השנייה (27  בספטמבר 2000). בעת הזו הפעיל ערפאת מאות מחבלים מתאבדים. הוא שטף את רחובות ישראל בדם נקיים, ילדים נשים וטף. רבים בישראל קיבלו זאת באכזבה: "הרי הוא חתם על הסכמים אתנו"... אמרו רבין ופרס המופתעים. "הנרצחים הם קרבנות השלום", ניסה פרס להמתיק את הגלולה המרה מאד...  אבל היו גם המתריעים בשער: "התעלמתם" אמרו רבים לפרס ולרבין. "ערפאת והפלשתינים בסך הכל "רק" השילו את מסכת הכזב, שעטו על פרצופם כדי שנגיע עמם לאוסלו"... ואכן לא הייתה זאת הגזמה לומר שערפאת מימש את תוכניתו, שאת קוויה הוא שרטט כבר בנאום יוהנסבורג (עיין להלן), שלב אחר שלב.                                                           

    בחודש" מרץ השחור", חזתה ישראל בשיאו של מסע הרצח: הפיגוע במלון פארק שבנתניה, תוך כדי ובעיצומו של ליל הסדר ( 27.3.2002). כאן היה קו פרשת המים. צה"ל הגיב בהתקפה רבתי על מעוזי המחבלים. שיא המערכה היה הקרב בג'נין, במסגרת מבצע חומת מגן, הקרב היה  בגדר אפיון מרכזי של שנה קשה זו. אולם מעל לכל סימנה אינתיפאדת הדמים, את סופו של משטר אוסלו. מכאן ואילך תפנה ישראל ימינה. יפנה הבוחר הישראלי ימינה. השמאל ימצא עצמו במדרון חלקלק אל התהום הפוליטית, שמתחת לאחוז החסימה.

    האינתיפאדה העלתה את הימין לשלטון.

    נאום יוהנסבורג: ערפאת "מודה" לישראל על אוסלו: אנו נשמיד את המדינה היהודית. אנו נמשיך בלחימה!

    כבר לאחר מחצית השנה בלבד, מאז "אוסלו הראשון", עוד בטרם יבשה הדיו על המסמכים, הזכירו לנו הפלשתינים היכן הם עומדים ביחסם אל הסכמים אלה. את מסעי הבגידות שלהם בירדן (ספטמבר השחור), בכווית (הבגידה הגדולה) ואח"כ בלבנון, הם החליטו "לקנח", באמצעות מנהיגם ערפאת, ב... ישראל.

    נאום יוהנסבורג היה הצהרת כוונות ברורה וחד משמעית. יוצאת דופן, גם על פי הרטוריקה הידועה של ערפאת, הוא נישא בעיר הדרום אפריקאית, ב- 10 במאי 1994.

    מול אלפי סטודנטים ערבים מריעים, ומול אנשי המדיה המוזמנים. בנאום התייחס ערפאת בנחרצות אל ירושלים כאל בירת פלסטין הנצחית, טען כי יש להמשיך בג'יהאד עד כיבוש ירושלים. אף הוסיף אמירה, שלה משמעות מיוחדת: הסכמי אוסלו שווים במשמעותם להסכם חודייבה, הסכם שביתת נשק, שחתם הנביא מוחמד עם שבט קורייש היהודי, הסכם שגם בישר על הטקטיקה הצפויה שלו, לפני שטבח בשכניו היהודים, עד האחרון שבהם.

    ואכן ערפאת פעל כדי להוציא את כוונותיו אל הפועל. הוא נקט במעשים, עת פרצה האינתיפאדה השנייה או אינתיפאדת אל-אקצא (27 בספטמבר 2000 ), כינוי שניתן על ידי הפלסטינים למלחמתם המתחדשת במדינת ישראל.

    ערפאת גם התבטא, בחוגו הסגור, ואמר כי איננו רוצה להפוך לפועל הנקיון של רמאללה, אלא מעדיף להיות המשיח של הפלסטינים...

    אמר ועשה. את תוצאות מעשיו, מבכים יהודים וערבים כאחד, כל עם מסיבותיו שלו, גם כעבור 20 שנה.

  • {{report.countcommenttotal}}  {{report.count}} 
  • תגובות 

חזרה לראש הדף