• שגריר (בדימוס) יורם אטינגר: איראן מאיימת על ארה"ב מאמריקה הלטינית

  • כתב - יורם אטינגר    
  • - לכתבות נוספות אצלנו על:
  • שתף
  • הנחות יסוד של ארה"ב במו"מ עם איראן

    הכמיהה להשכין שלום במזרח התיכון – יחד עם מעורבות רבת שנים בעיצוב מדיניות חוץ וביטחון של ארה"ב – מביאים את מזכיר המדינה אנטוני בלינקן, היועץ לביטחון לאומי ג'ייק סאליבן וראש ה-CIA וויליאם ברנס למסקנה שאפשר להגיע להסכם אמין עם משטר האייתולות. הם מאמינים שאפשר לשכנע את הנמר האיראני לשנות חברבורות ולא רק טקטיקות.

    משוכנעים שחבילה כלכלית ודיפלומטית נדיבה תשכנע את משטר האייתולות לקיים משא ומתן אמין, לכבד דו-קיום בשלום עם שכנותיהן הסוניות, ולזנוח חזון דתי פנאטי בן 1,400 שנים, חברי הצוות הבכיר של ביידן ממעיטים במשקל ההתנהלות העקבית של האייתולות מאז מהפיכת 1978/79 שהפילה את השאה הפרסי הפרו-אמריקאי, והפכה את איראן ל"רפובליקה האסלאמית" הרואה בארה"ב את "השטן הגדול".

    ההנחה שמשטר האייתולות אינו מונחה-חזון פנאטי, אלים ומגלומני - אלא מונחה-שאיפה לקבל הכרה בינלאומית במעמד בכיר של האומה האיראנית - ומעדיף להתמקד ב"חמאה" ולא ב"תותחים", מביאה את מזכיר המדינה בלינקן (המעצב המרכזי של מדיניות החוץ והביטחון של הנשיא ביידן) לבסס את המדיניות כלפי איראן על דיפלומטיה, ולהסיר מסדר היום האמריקאי את האופציה הצבאית ואת הנסיון להחלפת שלטון בטהרן.

    הדבקות במדיניות רב-לאומית – בניגוד למדיניות חד-צדדית ועצמאית של ארה"ב – מביאה את בלינקן לשאוף למכנה משותף מדיני ובטחוני עם אירופה (שאיבדה את הרצון להתעמת עם מדינות וארגונים פורעי-חוק) ועם האו"מ (התומך באיראן ועויין את המערב), ולצמצם את חילוקי הדעות עם סין ורוסיה בכל הקשור לאיראן.

    "צוות ביידן" מעדיף לגבש מדיניות על בסיס הערכה סובייקטיבית-ספקולטיבית של ההתנהלות העתידית של משטר האייתולות, ולא על בסיס אובייקטיבי-מתועד של התנהלות האייתולות מאז 1978.

    האיום האיראני על ארה"ב מאמריקה הלטינית


    חרף הנחות-היסוד הנ"ל, משטר האייתולות מתמקד באופן שיטתי בהפצה אזורית ועולמית של חתרנות, טרור ומלחמות, ושטיפת מח שיעית-פנאטית של אוכלוסיית איראן לשנאת "כופרים" (נוצרים, יהודים, בהאים, הינדואים, בודהיסטים, אתאיסטים, וכו') ו"משומדים" (סונים) באמצעות מערכת החינוך, הטפות במסגדים וארועים המוניים.

    לדוגמא, משטר האייתולות משתף פעולה עם חיזבאללה, שהוא סניף של "כח קודס", זרוע של "משמרות המהפיכה" האחראית על הפצה (גלויה וחשאית, "תרבותית" ואלימה) של המהפיכה האסלאמית ברחבי העולם. יחד הם מגבירים את החדירה לדרום ומרכז אמריקה, מצ'ילה (במיוחד לאחר בחירתו בדצמבר 2021 של הנשיא האנטי-אמריקאי בוריץ') עד מכסיקו. מבחינתם, אמריקה הלטינית היא הבטן הרכה של ארה"ב.

    איראן וחיזבאללה הקימו באמריקה הלטינית תשתית לטרור אזורי וגלובלי, הפצת סמים, הלבנת כספים, זיוף, גיוס הון לטרור ברחבי העולם, המרת-דת לאסלאם, תקשורת, גיוס ואימון פעילים, וניסוי מערכות נשק מתקדמות. הם יוזמים שתופי פעולה עם משטרים אנטי-אמריקאים כגון ונצואלה, קובה, בוליביה וניקרגואה, במקביל לפעילות משותפת עם גופי טרור וברוני-סמים.

    מאז ביקור נשיא איראן, אחמדינג'אד, בונצואלה בנובמבר 2009, יש לאיראן נגישות למצבורי אורניום בונצואלה ובוליביה.

    חדירת האייתולות וחיזבאללה לאמריקה הלטינית מכרסמת במעמד ארה"ב בחצרה האחורית ובעולם, מקדמת תשתית סיוע לתאי טרור "רדומים" בארה"ב, ומגבירה את הפצת האסלאם השיעי ואת הג'יהאד העולמי באמצעות מסגדים, בתי מדרש ו"מרכזי תרבות אסלאמים".

    איראן וחיזבאללה רואים בגבול ארה"ב-מכסיקו יעד מרכזי. חיזבאללה מגביר מעורבותו בחטיפת בני אדם והברחתם לארה"ב, סחיטה ודמי-חסות, הברחת סמים ונשק לארה"ב, הרחבת הטריטוריה של ברוני הסמים ממכסיקו ברחבי המזרח התיכון ואירופה, ושדרוג יכולות הטרור של ברוני הסמים בכל הקשור למכוניות תופת, מטעני-צד וחפירת מנהרות לאורך הגבול עם ארה"ב.

    אזור הפעילות הפורה ביותר של משטר האייתולות וחיזבאללה הוא משולש הגבולות הגדול ארגנטינה-פאראגוואי-ברזיל ומשולש הגבולות הקטן צ'ילה-פרו (מפיקת הקוקאין המובילה בעולם)-בוליביה (מפיקת הקוקאין השלישית בעולם). בשני המשולשים, כמו ברחבי אמריקה הלטינית, יש נוכחות רבה של מהגרים לבנונים שיעים.

    לפי ה-Small Wars Journal: "בבוליביה יש 145 דיפלומטים איראנים, בנוסף לנוכחות צבאית איראנית.... שני משולשי הגבולות עתירים בהברחת סמים ובני אדם.... סיוע פיננסי איראני, הגברת הפעילות החברתית-תרבותית ואלפי מתאסלמים משדרגים את תשתית הפעילות של חיזבאללה באמריקה הלטינית.... פעילי איראן וחיזבאללה מרחיבים את גיוס והלבנת הון, גיוס ואימונים של אוהדים מקומיים, ומחריפים את פעילות הטרור נגד אויבים [כגון ארה"ב].... נמלי הים של צ'ילה חיוניים לפעילותם, כפי שמוכיחה עגינתן של ספינות רבות מאיראן...."

    IranWire היוצא לאור בקנדה מוסיף: "בשנים האחרונות הפך משולש הגבולות ארגנטינה-פאראגוואי-ברזיל למוקד עולמי של הפצת קוקאין ונרקו-טרוריזם... בסיוע ברוני סמים מקולומביה, מכסיקו וונצואלה.... ההכנסות השנתיות של חיזבאללה מסתכמות בכ-2 מיליארד דולרים.... לחיזבאללה קשרים הדוקים עם קרטל Los Zetas המכסיקני, קרטל FARC [ו- [Oficina de Envigadoהקולומביאני וקרטל PCC הברזילאי.... חיזבאללה מסייע לקרטלים בחימוש והרחבת מערכת השיווק ברחבי העולם.... איראן מפעילה 24/7 את HispanTV, הזרוע הספרדית של "רשות השידור של הרפובליקה האסלאמית"... הפועלת ב-16 מדינות...."

    השורה התחתונה

    *המציאות מוכיחה שהנמר האיראני אינו מחליף חברבורות, אלא טקטיקות.

    *המציאות מבהירה שמשטר האייתולות מונחה-חזון פנאטי, דתי ומגלומני ואינו מונחה-שאיפה המוגבלת לקבלת הכרה בינלאומית במעמדו הבכיר. עקב כך, הוא מעדיף "תותחים" על פני
    "חמאה". ולכן, אינו שותף למו"מ אמין, דו-קיום בשלום, זכויות אדם ודמוקרטיה. ומכאן, שמדיניות מציאותית אינה רואה במשטר האייתולות צד למו"מ דיפלומטי אלא לעימות צבאי.

    *אמנם לעימות צבאי יש מחיר, אך הוא נמוך בהרבה מעימות עם איראן גרעינית.

    *המציאות מלמדת שהסרת האופציה הצבאית וחילופי-משטר בהתנהלות מול גופים פורעי-חוק, נתפסת בעיני גופים אלו כחולשה וכניעה, ומוסיפה שמן למדורה.

    *משטר האייתולות מחד, ומו"מ אמין מאידך הם דבר והיפוכו.

    *המציאות של אירופה הרופסת ושל האו"מ הפרו-איראני ואנטי-מערבי ממחישה שמדיניות רב-לאומית של ארה"ב (להבדיל ממדיניות עצמאית וחד-צדדית) משחקת לידי משטר האייתולות.

    *על מדיניות ארה"ב כלפי משטר האייתולות להתבסס על התנהלות עבר מתועדת ולא על התנהלות עתידית ספקולטיבית.



  • {{report.countcommenttotal}}  {{report.count}} 
  • תגובות 

חזרה לראש הדף