• דינה זילבר. הפצצה המתקתקת במשרד המשפטים

    {{report.count}}  {{report.countcommenttotal}} 
  • כתב - MotiL    
  • - לכתבות נוספות אצלנו על:
  • דינה זילבר הפצצה המתקתקת במשרד המשפטים (ולא רק)

    בספרה "ביורוקרטיה כפוליטיקה", שוטחת זילבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, את משנתה בדבר תפקידם של המשפטנים בשירות הציבורי ויחסי הכוחות בינם לבין הדרג הנבחר (הפוליטיקאים)

    "טענתי היא כי במדינה המנהלית חשיבותו של המנהל הציבורי ראשונה במעלה..."לפיכך חשוב שהדרג הפקידותי יכיר בכוחו לעצב מדיניות בנושאים קרדינליים. המגמה החשובה היא העתקת מרכז הכוח השלטוני ויכולת ההכרעה המעשית בשאלות של מדיניות, מהדרג הפוליטי הנבחר לדרג הפקידותי הממונה" (ההדגשה שלי, מ. ל). 

    ואם לא די לכם בהצהרה המדהימה הזו, יש גם הצעה לכסות עיניים ברמייה, הסכיתו נא: "תהליכים אלו מתרחשים במסווה של נייטרליות ושל מומחיות אובייקטיבית, תוך עקיפת ההליך הדמוקרטי וסיכונו, מבלי ליתן דין וחשבון לציבור הרחב שגורלו נקבע בדרג הפקידותי".

    אלא שהגברת לא סיימה באמור לעיל את רעיונותיה המדהימים על הפרדת רשויות, הלכות הדמוקרטיה, תפקיד הנבחרים, וכו'. לשונה עמוסה בחידושים מרדניים/מהפכניים נוספים: "התחום המשפטי הוא דוגמה לתחום בו שולטת שפה משלו, ההופכת נפוצה ומובנת יותר בחברה הממושפטת שלנו. השיח השורר בו הוא שיח פנימי של מומחיות. מונחים כמו סבירות ומידתיות הם חלק משיח פנימי של גילדה מקצועית. לאדם מן היישוב שאינו בעל השכלה משפטית אין אפשרות אמיתית לפצחו. באופן הזה מתאפשר המשכה של שליטת המומחים המרכזיים באופן קבלת ההחלטות. קבוצות אינטרס אחרות, הנעדרות את הכרת הקודים הנדרשים, אינן יכולות אפילו להתחרות בתנאים שווים על אפשרות עיצוב המדיניות".

    במאמר שפרסמה בשנת 2017 כתבה זילבר את הדברים הבאים:

    "אנחנו משרתי הציבור ולא קונסיליירים של השלטון. אנו מחויבים לשליחות ציבורית ועשייה מתוך תפיסת נאמנות של הציבור, ולא שיקוף אינטרס נקודתי גרידא של שר או מנכ"ל".

    אתם קוראי היקרים, הבנתם את זה?

    אנחנו הפלביים, הפרולטריון, מצווים להתמסר לשלטונם של המשפטנים. מדוע? משום ש"המגמה החשובה היא העתקת מרכז הכוח השלטוני ויכולת ההכרעה המעשית ... מהדרג הפוליטי הנבחר לדרג הפקידותי הממונה"... והרי לפנינו, במקרה הטוב, קריאה להקמת דיקטטורה ביורוקראטית ובמקרה הרע שדידת השלטון הנבחר מידי הבוחרים בו, כאשר הנבחרים הם הם אוייבי העם. 

    ובמילים אחרות, השתגענו. כן. אם משרד המשפטים, כולל השר החדש אמיר אוחנה ממשיכים בשגרת חייהם המקצועית, כאילו לא כתבה בכירה במשרדם את דברי המרי הללו, אם ממשיך היועמ"ש לשלוח את זילבר כנציגתו, לוועדות הכנסת, על מנת שתפיץ גם שם את הרעל הנ"ל, אות היא כי מדינת ישראל מצויה אכן על עברי פי פחת ולא רק בשל כתבי האישום שהוגשו בגין "חטאי" נתניהו כביכול.  

    otmoti@netvision.net.il

  • תגובות 

חזרה לראש הדף